מתי חינוך מיני הפך להיות הנושא שאנשי ונשות החינוך וההדרכה לא יכולים להרשות לעצמם לוותר עליו?
מתי שהוא בעידן הסלולר והאינטרנט, הבנו שהילדים שאנחנו מחנכים, מפגינים ידע רב שלא תמיד אנחנו יודעים איך להגיב עליו. הם מצטטים שמות של כוכבי פורנו, יודעים לנקוט בשמות של אביזרי עונג, בקיאים בשמות תנוחות ומתנהגים כאילו שמיניות היתה חלק מעולמם מאז ומתמיד. כזה הוא העידן הפורנוגרפי בו אנו חיים.
אל מול המידע המציף את בני הנוער ברשתות החברתיות, נותרו להתמודד מעט מאד אנשי מקצוע והרבה יותר אנשי חינוך והדרכה, שלא יודעים איך להגיב ולהעביר את הידע הנכון והמסרים הבטוחים.
ככל שהידע שבני הנוער חשופים לו רב יותר, כך גם השאלות העולות מתרבות. התלבטויות לגבי משיכה ונטייה מינית, בטחון עצמי ודימוי גוף, עונג מול ריצוי, קשר בריא או חולני, כולם ממשיכים להטריד את המתבגרים. כך גם הם הוצגו בסדרה "חינוך מיני", שמשודרת בנטפליקס, אשר האירה על עולמם המיני של בני הנוער ואת הקושי של המבוגרים מסביב להגיב להם
כל אלו גרמו ללא מעט אנשי ונשות חינוך להבין, שיש צורך בהתערבות בתחום זה. עליהם להתמודד עם השאלות הרבות וההתנהגויות המוחצנות, שמושפעות לא מעט מהמסרים שמועברים במדיה. אך לפני כן עליהם להכיר את הנושא ובעיקר ללמוד להתמודד איתו באופן טיבעי, משוחרר וללא עכבות. כך נוצר מסלול ההכשרות למיניות של עמותת "תהודה".